הפרויקט שלי בנוי על עבודות וידאו וסאונד. הוא מספר על מסע בין עולמות, על אנרגיות מתקשרות, על היופי שנמצא בסביבה.
אני אוהבת לחשוב שאנחנו לא אבודים ביקום. שאם אנחנו בעצמנו אבק של כוכבים, אנחנו גם בלב הפועם שלו, וגם חלק מהתודעה שלו. שליופי הסובב אותנו יש נוכחות, לחישה שמחכה שיפתח בנו חלל כדי לתת מקום לדיאלוג. כי כל היופי הזה הוא לא רק מסגרת או רקע. כל היופי הזה יכול להכנס לחצר הפנימי ת שלנו, לגעת בנו, לרטוט בתוכנו.
כחוקרת ביולוגיה ואסטרולוגיה, תמיד התבוננתי סביבי. למדתי שבכל תא יש ייחודיות, תפקיד, תקשורת פנימית וחיצונית. הרטט של החיים והיופי נוגע בי ומציל אותי תמיד מייאוש וניהיליזם.
הנושא השני שמעסיק אותי הוא המוות, וזמן לינארי ומחזורי. זמן שנותן קצב לחיים והופך כל חלל למגרש משחקים עם חוקים משלו. בחלל הזה אני מלחינה את הפרטיציה של ימי חיי כאשר אני לא בוחרת לגמרי, לא את הקצב ולא את הטונליטי.
ביקשתי מהמלחינה ספיר וינר ליצור עבודה שתשקף את עבודותי ותיצור איתן דיאלוג. ספיר הלחינה יצירה חזקה וקסומה לחליל, חצוצרה, כינור, צ'לו, גלוקנשפיל, טימפני וקול בארבע וריאציות, עם שינויים קטנים בתפקיד השירה וגלוקנשפיל.
בעבודת סאונד שנייה, אני קוראת שירים של שארל בודלר כדי ללוות את הירח בדרכו. החלטתי לא להוסיף תרגום כדי שהשפה תיקח את המאזין בתוך עולמה דרך הצלילים, הקצב והאינטונציה; כדי לתת לצופה לחזור לזמנים הראשונים שלו, כאשר המילים היו נוגעות בגופו ובנשמתו כמו גלים, כמו בושם אינטימי ואהוב.
