ניגנתי על גיטרה מגיל צעיר. הרגשתי שזה יכול להיות כרטיס היציאה שלי מהקיבוץ, אז נסעתי כל יום בטרמפים ואוטובוסים בשביל ללמוד במגמת ג'אז בתיכון לאומנויות.
ניגנתי בהרכבים קטנים ובביג בנד, ולקחתי סטרואידים לדלקות גידים. עשיתי רסיטל שהתמקד בעיבודים לג'אז מודאלי ולאחריו הבנתי שהביצוע הספציפי זה לא בדיוק מה שאני רוצה לעשות כשאגדל.
אחרי הצבא ניסיתי לעשות דברים אחרים, אבל המוזיקה תמיד הייתה שם באחורה של הראש והלב, אז חזרתי.
בגלל שקצת ידעתי מה לא אבל לא ידעתי מה כן, הלכתי למקום שהבנתי שאפשר לחפש בו כיוונים, מוסררה.
האוזן שלי נמשכת להרמוניות ולמשקלים מורכבים, ולפופ גם יחד. אני מחפשת את הקליט והאינטואיבי אבל גם את החדש וחסר הצורה, ומנסה למצוא נקודות השקה בין כל זה.
מכיוון שעדיין לא גיליתי מה כן, אני כותבת ומלחינה שירים שעוסקים בחיפוש הנצחי.
זה שלפעמים גורם לתחושה שבא פשוט להגיע, או שהוא לא יהיה, אבל הוא גם המנוע והדלק ליצירה ובכלל.
שירים בעברית, שנעים בין עולמות הפופ להיפ הופ, גרוב וסול.
השירים עוסקים במתחים שמלווים אותי ביצירה ובחיים עצמם-
מה שקורה בין הרצוי למצוי,
בין התחושה שהכל כבר נעשה, לדחף לעשות,
בין הפחד המשתק מהלא נודע, לרצון לגדול,
בין תשוקה ורגש, לאינטלקט ולראש.
והם בעיקר פשוט שירים, על החיים, ועל ספקות וחרדות ואהבה.
