הפצת האור ממקורו האלוהי לעולם זקוק לסיוע כלי כלשהו, מראות ועדשות שיאפשרו לו להיראות.
הצייר ההולנדי יאן ורמיר טען: "כל השתקפות מהווה עוד מכשול שבא להסירנו מן האור המקורי.
מחד, ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת בעבורנו לתפוש את האור (הגשמי והרוחני), ומאידך, מכשירים כאלו הופכים אותנו ליותר ויותר מרוחקים מן הבריאה, וכתוצאה מכך הופכת לקשה יותר את הניסיון למצוא משמעות בזמן וחלל."
האור הפך זה מכבר סמל לידע ונאורות, האש סללה את הדרך לציוויליזציה, השמש מאפשרת לנו חיים, והמגדלור הוא המדריך את הסירה לחוף.
בעבור המודרניזם הריאקציונרי, המודרנה הינה עת אפלה המאופיינת בשלטון החלש על החזק. הרציונליות הטכנולוגית, כך הם טוענים, מאפשרת שיטה "אובייקטיבית" של חזרה למבני הכוח "הראויים" הקודמים לדמוקרטיה המתכלה בעת זו, ללא כל התרחקות מהותית מן המדע המודרני ומבנה התעשייה הקפיטליסטי
"אמת מדעית" בין אם דרוויניסטית או טכנולוגית, רואה עצמה כמסייעת לחשיפת תנועותיהם של גופים שמימיים אשר ימנו בתורם את אדוניהם הראויים.
ברצונם להחליף את האמונה בחוק, את המיתוס בלוגוס, את הרצון בהגיון הטהור, את הדימוי במושגי, ואת הבית בגלות.
פרספקטיבה היא עין על-ביולוגית.
הסדר הקוסמי יסודי עבור המסורת, בין אם שנקרא דהרמה במזרח, או לוגוס במערב, הסדר הוא עמוד התווך של האמונה. עם זאת, המיתוס גם הוא חלק מהמסורת, וככזה מגולם באגדות, בפולחן, ובסיפורי עם.
סימבוליזם איננו אי רציונלי, ובו בעת הוא מעבר להגיון.
