הפלישה נראית לעין, היא אינה אותה פיסת אדמה בעלת עבר מטושטש – כעת היא מוגדרת כאתר ארכיאולוגי, קרקע ששכבותיה חשופות והיא לא שייכת יותר לטבע.
אסתטיקה גסה המבוססת על משך, סימני התיישנות, שימוש, בלאי והתערבות אנושית.
בחלל נמצאים שרידי הפעולה – תוצרי הלוואי מתוך מצב הישרדותי המצביע על מציאות שאחד נקלע אליה וניסה לייצר לעצמו סביבת חיים באמצעות מה שהיה.
העבודה 'ט.פ.ל' היא הצבה בחלל, המשלבת פיסול באובייקטים יום יומיים, חומרים מעולם הבניה, מתכות, מנועים וסאונד.
השוהים בחלל בו מתקיים המפגש בין צומח לטפיל, מכשירים מעולם הבניה בתוך סביבה מלאכותית, מנועים והאנשה, יימצאו בתוך מערכת תקשורת מילולית או לא מילולית בין הנוכחים לעצמם תוך שחזור של אסופת מידע, הקשורה לקרקע מחקרית זו.
המון תודה והערכה לכל השותפים לתהליך, על ליווי אמנותי וטכני:
איילה לנדאו, רועי כרמלי, מרים נאה, אהוד לקס וקוקו דרעי.
תודה מיוחדת לדן לביא, לעמר גולדברג למרטין עדין ולדוד לוקארד על העזרה הרבה בהכל ובכל שלב בדרך.
ותודה לחבריי לכיתה על התהליך המורכב והמעניין שעברנו.
