אסף יהל מלוקה

מה יכול להתגלות למאזין כאשר המוזיקה מפסיקה לשרת את ההרגלים עליהם היא נשענת? ומה נפתח בפני קומפוזיציה שבוחרת להתקיים בתוך הרגע הראשוני-חירותי שבו חווית ההאזנה עצמה עדיין מתעצבת?

שאלות אלו עומדות בלב המחקר המעשי-עיוני והפרקטיקה הקומפוזיטורית שמפתח אסף יהל מלוקה, ויוצגו הן בספר המתאר את המחקר והן בקונצרט האזנה לקומפוזיציה רב ערוצית המבוססת על הפרקטיקה.

אסף מנסח מערכת מושגים לתיאור האופן שבו מערכי צליל פועלים על מנגנוני ההאזנה והפרשנות: כיצד מאזינים בונים משמעות מתוך מה שהסביבה מציבה מולם, וכיצד קומפוזיציה יכולה לעבוד עם התנאים שבהם החומרים נקלטים, מתפרשים ונזכרים באופן סובייקטיבי. דרך המיפוי הזה הוא מבקש לבנות סביבות מוזיקליות אשר יוצרות את התנאים לריבוי חוויות פרשנות אינדיבידואליות.

צילום: אנסטסיה מלישב

צילום: עומר דולב

היצירה המושמעת, הנבנית מתוך עקרונות אלו למערכת רמקולים רב־ערוצית, מזמינה את המאזין למרחב שבו ההאזנה היא פעולה מתמשכת של קבלת החלטות אישיות – מודעות או לא מודעות. היא נעה בין עומס לחדות, בין תנועה פנימית גמישה ועדינה לבין נוכחות פיזית אסרטיבית, בין קיבוע להפתעה. היא מבקשת להפוך את פעולת ההאזנה עצמה לאתר של חשדנות, חקר וגילוי, כדי לארגן מחדש ולייצר את התנאים לחירות של המנגנון המניע אותה – המאזינ/ה.

אסף יהל מלוקה הוא אמן סאונד פעיל בתחומי המוזיקה הקונקרטית והאלקטרו-אקוסטית. עבודותיו כוללות יצירות מולחנות, הופעות חיות, ועבודות מוזמנות לפסקולים, רדיו ארט, פסי-קול לסרטים, מחול, תצוגת אופנה, ותערוכות. הוא שחרר מוזיקה בלייבלים Saga.Domaine, Alapam, Confused Machines.

״ומי יודע, אולי כך יפה לאדם, שיהא יורש את קליפת המלה בלא תוכה, כדי שיהא ממלאה, או מוסיף בה, כל פעם מכחו שלו ומזריח בה מאור נפשו הוא.״ מתוך ״גילוי וכיסוי בלשון״, ח.נ ביאליק, 1915