אלעד גורביץ׳
״Wear" היא יצירה למיקסר ללא קלט. ההופעה תשלב תיעוד מוסרט יחד עם נגינה חיה, עירומה ונטולת היסחים.
מערך של מיקסר-ללא-קלט (No Input Mixing) היא טכניקה חריגה אשר נוגדת את השימוש הקונבנציונלי במכשיר. צורת השיבוש הזו מנתבת קלט אל פלט ואת הפלט בחזרה אל אותו הקלט, על מנת ליצור לולאות צליל אינסופיות (Feedback).
המפגש הראשון עם המערכת התרחש מתוך כלים מסורתיים של נגינה בפסנתר. המרחק בין העולם הספונטני של המערכת לבין העולם המתועד של הפסנתר הקלאסי הובילו לניסיונות לארגן את המערכת ולהפוך אותה לצפויה – נסיון שהתגלה כבלתי אפשרי. מתוך כך התגבשה עמדה רבת-פנים, שכללה הרכבה של הכלי מחדש, תיעוד שלו, ביצוע והלחנה עבורו.
מדוע שתי מערכות בעלות אותם התנאים ואותן נקודות פתיחה מובילות לתוצאות שונות?
כיצד ניתן לספר זכרונות באמצעות רמזים של הגוף?
מה מסתתר בבטנה של קופסה כחולה?
מערכת מיקסר-ללא-קלט (No Input Mixing) כשמה כן היא – נטולת כל קלט חיצוני. לכן, עולמה הממשי של היצירה נמצא בתוך כלוב הפלסטיק הכחול ובין המעגלים החשמליים. הבלאי המשמעותי של המיקסר – המעגלים השרופים, המחוונים החסרים, הכפתורים התקולים, האזורים התנודתיים – כל אלה חושפים למאזין היסטוריה נשכחת. כמו נקודות חן, קמטים בזווית העין, כפות ידיים מחוספסות, שקע קטן בתנוך – הזיכרונות של המערכת התקעקעו בה והותירו את חותמם. על מנת לשפוך אור על אותן החותמות, אני משתדל לשהות דווקא בנקודות הסף של המיקסר – רגעים לימינליים, לא יציבים וכמעט נעלמים. האזורים האלו הם מרכז הכובד של הפרויקט ומתוכם צומחת היצירה.
אלעד גורביץ׳ הוא מוזיקאי יוצר, מפיק ופסנתרן הפועל במרחב שבין האקוסטי לאלקטרוני. שורשיו נטועים במסורות המוזיקה הכתובה, ומתוך זיקה זו הוא מייצר מפגש בין החדש לישן. הפסנתר מלווה את דרכו האמנותית והוא נוכח ביצירותיו במישרין או בעקיפין.
תודה גדולה לדן וינשטיין, המנחה שלי על הליווי המסור, הסבלנות, השיחות הארוכות והתמיכה העצומה.
תודה מיוחדת גם לאמיר בולצמן, ראש המחלקה, על האמון, הקלילות ועל הביטחון שהענקת.
