מאי בראון
עבודת משך ופרפורמנס הנוצרת בטכניקה שנקראת לייב קודינג. לאורך כלל התערוכה שוהה האמנית בחלל ומשנה את היצירה באופן מתמשך באמצעות כתיבת שורות קוד חי היוצרות מוזיקה בזמן אמת, כשהקוד מוקרן לעיני הקהל. היצירה מבוססת על חזרתיות, שינויים קטנים והצטברותם, הנחשפים לאורך זמן, ומציעה מבט אישי על החלמה לא כהיחלצות ממעגלים חוזרים אלא כהשתנות הדרגתית המתרחשת מתוכם. במערכת שבה זמן, חזרתיות ונוכחות אינם רק תנאים אלא חומר פעיל, היצירה מתקיימת בתוך יחסים של זמן משותף: עצם משך השהייה של המאזין והצופה, רגעי הכניסה והעזיבה והחזרה אל העבודה משנים את האופן שבו היא מתקיימת. זהו שיקוף של מצבה הנפשי הנוכחי של האמנית ומחקרה האישי והמתמשך אחר החלמה ומציאת שיטות בריאות לשחרור ופורקן.
העבודה נוצרה מתוך ניסיון למצוא דרך להמשיך ליצור בתקופה בה אני לא מצליחה לצאת מהמיטה. היא עוסקת פחות במוזיקה המופקת בפועל ויותר ביצירת התנאים שבהם מוזיקה יכולה להתרחש מחדש. אין כאן קתרזיס או רגע שיא, רק שהות רציפה בתוך המוזיקה. הצופים מוזמנים להיכנס, לצאת ולשוב כרצונם, ולפגוש בכל פעם רגע אחר בתוך תהליך שאינו מפסיק להתהוות.
מאי בראון היא אמנית רב-תחומית ומקודדת המשתמשת בסאונד, טקסט, קול, קוד ופרפורמנס כדי לעבד חוויות של כאב, טראומה, זיכרון ושינוי. עבודותה נעה בין וידוי אישי לבין מערכות פתוחות הבוחנות כיצד חזרתיות, זמן ונוכחות עשויים להפוך לכלים של שינוי.
“IT'S NO FUN WATCHING PEOPLE WOUND
THEMSELVES SO THAT THEY CAN HOLE UP,
NURSE THEMSELVES BACK TO HEALTH,
AND REPEAT THE CYCLE.
THEY DON'T KNOW WHAT ELSE TO DO.”
― Jenny Holzer
