אביטל דעי
סדרת פוסטרים בתנועה שנוצרו בעקבות מחקר אישי.


מסתבר שאף פעם לא הייתי רק אחת
בתוכי מתחלפים זרמים שונים
בכל רגע אני עלולה להתחלף
אני מריחה את האוויר משתנה, אני נושמת את השינוי שבחוץ. הוא נכנס לי בנחיריים וזורם לי בתוך הדם, נכנס למקומות בגוף שהנשמה שוכנת בהם. לרוב זה המצח, מעל העיניים. תחושה שנמתחת בינו לבין העורף שמתחיל להצטמרר. זה הרמז היחיד לכך שאני מתחלפת.
אנחנו דומות אני ואני ואני ואני.
על פני השטח אנחנו אחת.
(רק אחרי שהתפרקנו פגשתי את כולי)























