שחר פישהנדלר
איור מסופר בשלושה קולות.
רצף של איורים הועבר לשלוש נשים, כל אחת מדור אחר. כל אחת מהן התבקשה לכתוב סיפור שילווה את הדימויים — וכך עשתה.
מתוך אותם איורים נולדו שלוש פרשנויות שונות, שלוש נקודות מבט אישיות וייחודיות, שכל אחת מהן שואבת מעולמות חיים, זיכרון ודמיון אחרים.
כך התגבש סיפור אחד — מרובד, רב-קולי, המתהווה מהמפגש שבין איור למילה, ובין דורות לנקודות מבט.



















