דוחה אלאוואר:
אני נמצאת במרחב האישי שלי (חדר אדום), עיניים בוקעות מדמיוני. אני משלבת צילום, וידאו ודיוקנאות אישיים, משלבת בין עין לנפש על קירות אדומים. ובלילה החוטים הדמיוניים שלי מתחילים לצייר נוצה צבעונית אך אטומה. ידה של אמי חולפת על פניי ואני צוחקת, מטביעה את פניי בציפית. גופי בתוך מי האמבט ונשימותיי עולות ויורדות. אני מרגישה עייפה וחסרת אונים. אני מפרקת את התמונות שלי כדי לבנות אותן מחדש כעבודת קולאז' חדשה. הזהות שלי ומי שאני, אור ורוד שנשבר אבל יש לו נשמה, שעון חול ומילים בין לבין, האם הצבע האדום מגדיר מי אני? אני משלבת בעבודותיי חומרים שונים כמו צבעי מים (גואש), דיו, חול צבעוני וחומרים מהבית וטכניקות שונות כמו הדפסה וסריקה.
ضحى الأعور:
مربع احمر
تصوير بتقنية مختلطة، تثبت فيديو
أنا موجودة في حيّزي الشخصي (غرفة حمراء)، عيون تنبثق من مخيلتي.
أدمج بين التصوير الفوتوغرافي، الفيديو والبورتريهات الشخصية، أدمج بين العين والعقل على جدران حمراء. وفي الليل تبدأ خيوطي المتخيلة بالرسم ، ريشة ملونة لكنها معتمة. يد أمي تمسّد على وجهي وأنا أضحك، أدفن وجهي بغطاء مخدة. جسدي داخل مياه البانيو وأنفاسي تعلو وتهبط. أشعر بالتعب والعجز. أفكك صوري وأعيد بناءها كعمل كولاج جديد. هٌويتي ومن أنا، ضوء وردي أنكسر لكن له روح، ساعة رملية وكلمات بين بين، هل اللون الأحمر يحدد من أنا ؟ أدمج في أعمالي موادًا مختلفة مثل الألوان المائية (غواش)، حبر، رمل ملون ومواد من البيت وتقنيات مختلفة مثل الطباعة والمسح الضوئي.






















