איתי איילון:
מים רחוקים
דלת. לפניה מתלה כביסה, מקרר, מכונת כביסה מציצה מימין, כבל חשמל, בלון גז, מנורה, חלון. הקירות צהובים.
מיטה, וילון, גדר, כביש, כיור, אבן, אדמה, עיר, שער, רגע, עצב, זיכרון, פרידה. אני ממתין לרגע שיגיע תורי, לאור הרך המלטף, מסתכל, מחכה.
פעולת הצילום היא פועל יוצא של התנועה במרחב, המרחב הישראלי, ושל המפגש עימו. הצילום הוא חלק ממני, בו אני מתרוצץ, מצלם את מה שיש, לא נוגע, מרגיש, מתבונן. גוף העבודות המוצג כאן נוצר בשנה האחרונה, שנה של תנועה, תנועה בלתי פוסקת בין מקומות המחזיקה את השגרה ואותי.






















