עבודותיי מתעסקות בנושא של ראיה ועיוורון כחלק מסיפורי האישי. אבי הוא נכה צה"ל, עיוור, שאיבד את מאור עיניו במלחמה בלבנון. כל חיי סבבתי סביב הסיפור של אבא שלי וההתמודדות שלו עם הסיטואציות המורכבות אותן הוא חווה. דרך העבודה סביב הנושא בלימודים התחלתי להסתכל על הנושא מנקודת מבט אחרת. הסתכלתי על עצמי. מי אני בתוך זה? ואיך החוויה שלי כילדה בתוך החיים האלו משפיעה עליי עד היום? בפרוייקט הנוכחי אני יוצרת מיצב עם מספר עבודות וידאו, סטילס ורדי מייד הקשורים לעולם העיוורון שלו כמו דפי ברייל, עיניים תותבות מזכוכית. חלק מהתצלומים שלי עוסקים בגלגל העין ובהשתקפות של העולם באישון. אני מתעסקת בבחירה שלי בעולם הצילום מול העיוורון של אבא ובקשר שלנו כאבא ובת דרך העבודה. לאחרונה הבנתי כי דרך העבודות שלי אני מנסה להעביר חוויות שחוויתי כילדה קטנה לאבא עם פוסט טראומה. אני מעבדת רגעים וחוויות כלליות שבתור ילדה לא הבנתי את משמעותן והיום בתור אישה אני מצליחה לעכל ולהכיל אותן יותר ולפעמים גם לא. דרך הצילום אני מנסה להביא את עצמי למקום של חשיפה אמיתית וכנה בעיקר אל מול עצמי.
