בעבודה ״שכבה על שכבה״ אני יוצר הרגשה של נוכחות בתוך דימוים שאני מצלם בשיטוטים שלי, במבנים נטושים שאני נכנס אליהם. בתהליך הצילום אני מנסה להבין משכבות הקיר או מהפריטים הנוכחים מה היה במקום קודם לכן. בצילום אני יוצר הרגשה של נוכחות כלשהי שאינה נראית, כאילו היה שם מישהו לפני כן, או שנוכח במקום באותו הרגע אך אני לא רואה אותו.
ברגע שאני נכנס למקום נטוש אני נכנס למין טירוף של שיכרון חושים.
בעבודות שלי אפשר להבחין ב״ריק״ שאני מכיר וחווה בחיי.
בתהליך הצבת הדימויים אני מטמיע אותם והופך אותם לחלק מהחלל עצמו, זה יכול להיות בכך שאני גורם לדימוי לטבוע בקיר ולהרגיש כחלק ממנו, או במשחק עם קרבה וריחוק מהדימוי כמין תעתוע שכזה.
החומרים בהם אני משתמש לפרויקט הם צילומי שחור לבן על נגטיב עם חדירות אור ושריטות, לא בהכרח ״הצילום הטוב״, הדפסות זירוקוס והמון המון דבק.
הדבק והדפסות הזירוקוס הופכים לחומר פיסולי – עיסה שאיתה אני עובד ויוצר